זכוכית מגדלת

מבט חטוף למדעי החיים

אנטיביוטיקה: כיצד פועלת והאם פוגעת בנו

ד"ר ספי זרגריאן

ד"ר ספי זרגריאן: אנטיביוטיקה - כיצד פועלת והאם פוגעת בנו
הרצאות שש הממלכות: אנטיביוטיקה

לגילוי האנטיביוטיקה פניצילין בשנות ה- 20 הייתה השפעה אדירה על היסטוריית בני-האדם. לא רק שגילוי זה הוביל לריפוי זיהומים חיידקיים שבזמנו היו פשוט קטלניים, אלא זה גם גרר עניין רב לגילוי אנטיביוטיקות חדשות. היום זמינות לנו המון אנטיביוטיקות (אם כי הרבה מהן אינן יעילות כבר) והן נלחמות בזיהומים במספר דרכים.

למרות שיש דמיון בין תאי חיידקים ותאי בני-אדם, יש במקביל גם המון שוני ביניהם. אנטיביוטיקות עובדות ע"י השפעה על מנגנונים ומרכיבים של חיידקים שלתאי בני-אדם אין. למשל: לתאי בני-אדם אין דופן-תא ולרוב המוחלט של החיידקים כן. כך הפניצילין לדוגמא מונע מהחיידק את בניית דופן התא שלו, ובלעדיה החיידק לא יכול להתקיים. תאי חיידקים ותאי בני-אדם שונים גם במבנה הממברנה שלהם, וכן גם במנגנונים לבניית חלבונים ושכפול DNA. חלק מהאנטיביוטיקות חודרות לממברנות החיידקים, ואחרות משפיעות על ייצור חלבונים או מנגנון שכפול ה- DNA שלהם.

אם האנטיביוטיקות כל כך סלקטיביות מדוע בכל זאת אנו נפגעים מהן?

כשאנו לוקחים אנטיביוטיקה היא מגיעה לזרם הדם שלנו, נודדת בגופינו, והורגת חיידקים אך לא את תאי גופינו. לצערנו אין האנטיביוטיקה מבחינה בין החיידקים הפתוגנים (גורמי מחלות) לחיידקים הידידותיים בגופינו.

החיידקים הידידותיים בגופינו שומרים על בריאותנו בהרבה דרכים, כך שכשהאנטיביוטיקה הורגת את חיידקים אלה, אנו מאבדים את כל "ההטבות" שלחיידקים ידידותיים אלה. בנוסף, ככל שיש לנו פחות חיידקים ידידותיים כך יש יותר מקום לחיידקים פתוגנים ופחות תחרות בשבילם, דבר המאפשר להם להתרבות ולשגשג (ובכך לגרום לזיהום).

הרבה פעמים קורה שחיידק מן החוץ נכנס לגופינו לאחר ש"דרס" חיידקים ידידותיים שנפגעו מהאנטיביוטיקה שלקחנו. לקיחת אנטיביוטיקה למשך זמנים ממושכים פוגעת במאזן של המיקרובים בגוף - דבר שמוביל לחוסר איזון בריאותי - ולרגישות בריאותית.

עוד בנושאים דומים:

תרופות שפג תוקפן