זכוכית מגדלת

מבט חטוף למדעי החיים

החיים במצולות (חלק ב)

ד"ר ספי זרגריאן

ד"ר ספי זרגריאן: החיים במצולות - חלק ב
הרצאות שש הממלכות: החיים במצולות חלק ב

הלחצים האדירים במעמקי האוקיאנוסים והימים גורמים לצוללת עם שכבת פלדה כפולה לקרוס קליל. היצורים החיים במעמקים בדרך קבע, עומדים בלחצים האלה בעיקר מאחר והם חסרי ריאות וחללי אוויר, ובשריריהם מים (אשר אינם ניתנים לדחיסה). לליוויתנים לעומת שאר היצורים במעמקים, מספר אתגרים נוספים.

ליוויתנים הם יונקים בעלי ריאות, ועליהם לעלות לפני המים בכדי לקחת נשימה בכל פרק זמן מסוים. עם זאת, חלקם נצפו צוללים גם לעומקים של 2000 מטרים. כיצד הם מסוגלים לעמוד בלחצים אדירים אלה? לכמה זמן יכולים "להחזיק" את נשימתם? האם הם ישנים? והאם יכולים הם להיחנק או לטבוע?

נראה שחלק מהליוויתנים מסוגלים לעצור את נשימתם אף מעבר ל- 90 דקות (תלוי בסוג הליוויתן), ובנוסף מנצלים הם כ- 90% מהאוויר שנושמים, בניגוד לבני אדם המנצלים כ- 15% בלבד. במקביל, הליוויתנים הינם שחיינים מאוד יעילים ומשקיעים מינימום אנרגיה בנדידה וצידה, ועל כן צורכים פחות חמצן.

במהלך שינה נראה כי רק מחצית ממוחם "מכובה" ומחצית ממנו נשאר דרוך (למקרה של סכנה או הצורך לעלות לפני המים לנשום). אחרת עלולים לטבוע. הנשימה של הליוויתנים נעשית דרך פתח-נשימה (בחלק העליון של ראשם), מיקום המקל עליהם בנשימה בכלל ובעיקר בזמני מנוחה. כך או כך כשנושמים, הם אינם חייבים להוציא את גופם מהמים.

קנה הנשימה של הליוויתנים מופרד מהגרון והוושט כך שהם אינם יכולים לנשום מהפה. ההפרדה הזו חשובה ממספר סיבות: (1) ההפרדה בין הגרון לקנה הנשימה מקטינה משמעותית את הסיכוי לחסימת פתח הנשימה (חנק) במהלך אכילה. (2) חשוב מזה, הליוויתנים יכולים לבלוע אוכל מתחת למים מבלי לדאוג שייכנסו מים לריאות שלהם בזמן שאוכלים. (3) הודות למיקום פתח הנשימה שלהם, הליוויתנים אינם צריכים להוציא את ראשם מחוץ למים בכדי לנשום ולבזבז אנרגיה (שחייה רצופה ונשימה רצופה ללא עצירות).

בצלילות לעומקים הליוויתנים מצליחים להתגבר על הלחצים האדירים בעזרת פיזיולוגיה מחוזקת (מכאנית) בעיקר באזורי חללי אוויר כגון קנה הנשימה וצינורות הריאה הראשיים. הריאות שלהם בנוסף, יכולות לקרוס (כך חלל האוויר שם "מתבטל") וכן יכולות לשוב לקדמותן כשחוזרים לאזורים עם לחצים נמוכים יותר. הליוויתנים יודעים "התנהגותית" לעשות את המעבר בין העומקים בצורה איטית ובכך מאפשרים לאוויר (חנקן) לתפוס נפחים קטנים ולא ליצור בועיות אוויר בכלי דם קטנים (אחד הדברים המסוכנים למשל בעלייה מהירה לפני המים בצלילה).

הליוויתנים, למרות שנושמים אוויר, אינם יכולים שלא להיות בסביבה מימית. בהגיעם בטעות לחוף הם עלולים למות מחנק עקב התמוטטות של הריאות שאינן יכולות לעמוד במשקל גופם כשאינו נתמך במים (נאדיות הריאה קורסות ונוצרת היפוקסיה).     

כתבות נוספות בעניינים דומים:

החיים במצולות - חלק א'