זכוכית מגדלת

מבט חטוף למדעי החיים

הריון מחוץ לרחם - חלק א

ד"ר ספי זרגריאן

ד"ר ספי זרגריאן: הריון מחוץ לרחם - חלק א
הרצאות שש הממלכות: הריון מחוץ לרחם - חלק א

הריון אקטופי (הריון מחוץ לרחם) קורה כשביצית מופרית לא מגיעה לרחם או אינה מצליחה "להישתל" בו, לפחות לא בצורה מוצלחת. תרחיש הריון כזה מוביל לחריגות שאינה תקינה, ואי-התפתחות של העובר. המקום הנפוץ ביותר להריון אקטופי הוא "צינורות פלופיאן" (הידועות גם כצינורות הרחם). הריונות אקטופיים יכולים להימצא גם בחלק החיצוני של הרחם, על השחלות, או צמודות למעי.

הסיבוך הרציני ביותר בהריון אקטופי הינו קרע, אשר מוביל לדימום בטני חמור. הסימנים והסימפטומים הנפוצים ביותר בהריון אקטופי הינם כאבים בחלל הבטן ודימום מהואגינה. 

הריון אקטופי מזוהה בדרך כלל ב- 5 עד 10 השבועות הראשונים של ההריון. בדיקת דימות מסוג אולטרא-סאונד הינה שיטה שכיחה למדי לזיהוי הריון אקטופי. בימינו, ישנם טיפולים רפואיים וכירורגיים להריון אקטופי. בארה"ב, הריון אקטופי הוא הסיבה הנפוצה ביותר למקרי מוות בטרימסטר הראשון להריון.

מה גורם להריון אקטופי?

הריון אקטופי קורה בעיקר כשביצית מופרית "נתקעת" בצינורות פלופיאן או במקומות אחרים במקום להמשיך לנדוד לרחם, שם היא אמורה להתקבע. הביצית יכולה להיתקע בצינורות בדרך לרחם כאשר הן פגומות או פגועות. 

גורמי הסיכון העיקריים היכולים להוביל להריון אקטופי הם:

* זיהומים שונים קודמים בצינורות המובילים לרחם.

* ניתוחים קודמים בתוך חלל הבטן, בעיקר אלה הכוללים את "צינורות פלופיאן", שחלות, רחם, והבטן התחתונה.

* שימוש בתרופות פוריות בזמן התעברות.

* היסטוריה קודמת של הריון אקטופי.