זכוכית מגדלת

מבט חטוף למדעי החיים

נא לקחת את כל כדורי האנטיביוטיקה שהרופא רשם לכם

ד"ר ספי זרגריאן

ד"ר ספי זרגריאן: נא לקחת את כל כדורי האנטיביוטיקה שהרופא רשם לכם
הרצאות שש הממלכות: נא לגמור את כל כדורי האנטיביוטיקה

כשאנו מקבלים מרשם מהרופא לאנטיביוטיקה, לרובנו גם נאמר "לקחת את כל הכדורים עד שייגמרו". בדרך-כלל נרשם לנו אנטיביוטיקה לכשבוע ימים, אלא שאנו מרגישים טוב כבר אחרי יומיים או שלושה. אז למה לטרוח ולהמשיך לקחת האנטיביוטיקה בכל יום? אחרי הכל, אם אנחנו כבר מרגישים טוב אז סימן שהאנטיביוטיקה כבר עשתה את עבודתה, לא? ובכן, אנו יכולים לחשוב כך, אך למעשה להפסיק לקחת את האנטיביוטיקה בשלבים אלה יכול להיות די חמור. כיצד?

כדי לענות על שאלה זו, עלינו לנדוד לתוך גופינו ולהתרועע עם החיידקים אשר האנטיביוטיקה שלנו צריכה להרוג. על פניו נראה שכל החיידקים נראים אותו הדבר באוכלוסיית חיידקים מסוימת, אבל אם נסתכל עמוק יותר ניתן יהיה להבחין בהבדלים קטנים ביניהם. ההבדלים האלה הינם באופן שבו הם מגיבים לאנטיביוטיקה (כל חיידק מאותה אוכלוסיית חיידקים, יכול להגיב אחרת למנה מסוימת של אנטיביוטיקה). הרגישים שבהם ימותו כבר בימים הראשונים, אך העמידים שבהם לעומת זאת יהיו הרבה יותר קשוחים ועדיין יישארו בחיים.

הנקודה העיקרית פה היא שאוכלוסיית חיידקים מסוימת בנויה מחיידקים המראים טווח של עמידויות לאנטיביוטיקה: בקצה אחד של הסקלה- כמה חיידקים רגישים ביותר לאנטיביוטיקה, ובקצה השני מספר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לשאר החיידקים באמצע הסקלה - עמידות ממוצעת לאנטיביוטיקה. העמידות הזו של החיידקים בטווחים שונים מתרחשת כשהחיידקים מתחלקים (מתרבים). בכל חלוקת תא, החיידק צריך להכפיל את הגנום שלו, וכשהוא עושה את זה, בדרך-כלל הוא עושה את זה עם טעויות. טעויות אלה בשכפול הגנום (מוטציות) עלולות להוביל לעמידות כזו או אחרת לאנטיביוטיקה ברמות שונות. 

אם נחזור לזיהום החיידקי שלנו שכנגדו התחלנו לקחת אנטיביוטיקה, נראה שייקח לנו יום או יומיים להרוג את כל החיידקים הרגישים, ובתוך שלושה ארבעה ימים להרוג גם את החיידקים בעלי העמידות הממוצעת. בזמן זה, האוכלוסייה החיידקית הצטמצמה מאוד ואנו יכולים כבר להתחיל להרגיש נהדר.

אבל מה שבאמת קורה בשלב השלושה ארבעה ימים? אוכלוסיית החיידקים אולי הצטמצמה משמעותית, אבל נראה שהשארנו את כל החיידקים הכי קשוחים בחיים.

לפני שהתחלנו לקחת אנטיביוטיקה החיידקים הקשוחים האלה נלחמו על מקורות מזון עם שאר האוכלוסייה החיידקית. עכשיו אחרי שלושה או ארבעה ימים של אנטיביוטיקה, החיידקים הקשוחים נשארו ללא תחרות. ברגע זה החיידקים האלה עושים את מה שהם עושים הכי טוב: מתרבים. ועכשיו, ללא שום תחרות הם מתרבים במהירות רבה מאוד.

אם הפסקנו לקחת אנטיביוטיקה אחרי שלושה ארבעה ימים, האוכלוסייה הזו של חיידקים קשוחים נהיית יותר ויותר גדולה, וכאן המצב מתחיל להיות מסוכן. וזה לא נגמר פה. בזמן שחיידקים אלה מתרבים (ובקצב מהיר מאוד), החיידקים הקשוחים האלה יכולים לצבור מוטציות נוספות ואז אחת המוטציות תהפוך חיידק קשוח לחיידק קשוח מאוד, עד לעמידות מוחלטת לאנטיביוטיקה שלקחנו. ברגע זה לא צריך להיות דוקטורנט לאימונולוגיה כדי לדעת שהמצב חמור: אם החיידק כבר לפני כן התגבר על כל היחידות של מערכת החיסון שלנו, ואין לנו אנטיביוטיקה להילחם בו (כגיבוי), זה אומר שאין לנו שום נשק אחר להילחם בו. 

אבל, אם נמשיך לקחת את האנטיביוטיקה במהלך כל השבוע, גם אם אנו מרגישים טוב אחרי יומיים, הסיפור הזה ייגמר לגמרי אחרת: גם החיידקים הקשוחים ייכנעו אחרי מספר ימים לאנטיביוטיקה ולא תהיה להם הזדמנות להתפתח ולייצר עמידות.

בקישור זה תוכלו למצוא דרך חזקה ויעילה להילחם בחיידקים גם אם הם עמידים לכל אנטיביוטיקה. העניין הוא שרוב העולם אינו מוכן להשתמש בה על בני אדם.