בין נגיף לחיידק

כשמגיעים לרופא עם כאב גרון, שיעול וחום, האבחון הראשון אליו חותר הרופא הוא האם מדובר בחיידק או נגיף (וירוס בלעז). ההבדל בין שני אלה גדול הרבה יותר מההבדל בין קרנף לחיפושית. החיידק הוא יצור חי חד תאי (מיקרוסקופי) אשר יכול להתקיים בכוחות עצמו בעולם או בתוך יצורים אחרים כגון צמחים ובעלי-חיים. גודלם הממוצע של רוב החיידקים בהם אנו נתקלים הוא 1 עד 5 מיקרומטר. הנגיפים לעומת זאת, הם יצורים הרבה יותר קטנים (לרוב 0.1 עד 0.2 מיקרומטר) ופחות מורכבים בצורה משמעותית. הם מורכבים בסה"כ ממעטה חלבוני שבתוכו חומצת גרעין (DNA או RNA) ומס' חלבונים. הם אינם יכולים לשרוד ללא פונדקאי, ויכולים להתרבות אך ורק ע"י השתלטות על תאים מסוימים.

מאחר ואנטיביוטיקה פוגעת אך ורק בחיידקים, הרופא שלנו חייב לאבחן קודם לכן האם מדובר בחיידק או נגיף. מתן אנטיביוטיקה במקרה של מחלה נגיפית (כגון שפעת) לא רק שלא תעזור לנו, אלא אף תפגע בנו.

חיידקים ונגיפים במאה ה- 21 מעמידים את האימונולוגים (הביולוגים העוסקים בתורת החיסון ומפתחים חיסונים ותרופות כדי שלרופא שלכם יהיה מה לתת לכם) והרפואה בכלל בבעיה קשה. מחד, מתגלים יותר ויותר חיידקים עם עמידויות לאנטיביוטיקות החזקות ביותר שלנו, ומאידך, ישנם נגיפים שאין כנגדם תרכיב חיסון. בכתבות הבאות נדון כיצד ארגון הבריאות העולמי מתמודד עם אתגרים אלה (פיתוח תרכיבי חיסון ואנטיביוטיקות חדשות), כיצד אפשר להשמיד חיידקים ללא אנטיביוטיקה (אך המערב לא משתמש בשיטה זו עדיין), ולמה רופאים מורים לנו לקחת אנטיביוטיקה למשך שבוע גם אם אחרי יומיים אנו מרגישים נהדר (נאלץ להסכים איתם).