זכוכית מגדלת

מבט חטוף למדעי החיים

מדוע כשקר אנו צריכים להשתין?

ד"ר ספי זרגריאן

ד"ר ספי זרגריאן: מדוע כשקר אנו צריכים להשתין
הרצאות שש הממלכות: מדוע כשקר אנו צריכים להשתין

כשקר לנו אנו מרגישים צורך, ודי מהר, להטיל מימינו. התופעה הזו עדיין אינה ברורה לגמרי, אך ישנם מספר תיאוריות המסבירות את הדבר. התיאוריה המקובלת ביותר מסבירה שכשטמפרטורת הגוף מתחילה לרדת, הגוף מנסה לצמצם איבוד חום ע"י כיווץ כלי הדם ובכך לצמצם זרימת דם בסמוך לפני העור. כשזה קורה, לחץ הדם עולה מאחר ואותו נפח דם זורם בפחות מרווח (שכן צינורות הדם התכווצו). בתגובה לכך, הכליות ינסו להוריד את לחץ הדם, ועל כן יסננו יותר נוזלים מהדם ויגרמו לנו ללכת להשתין.

בקיץ לעומת זאת, מתרחש תהליך הפוך. בקיץ הגוף מנסה לצנן את עצמו ע"י איבוד חום דרך העור, ע"י תהליך המוכר לכולנו: הזעה. וכן, ככל שחם לנו, צינורות הדם מתרחבים בכדי להגביר את זרימת הדם אל פני העור ובכך "להסיע" חום אל העור וממנו אל מחוץ לגוף.

באופן כללי אין טמפרטורה קבועה בה הגוף מתחיל לקרר או לחמם את עצמו. בכל נקודת זמן, גופינו מנסה לשמור על "הומיאוסטאזיס" (מצב יציב), שזהו מצב שבו פקטורים כמו טמפרטורה, pH, תזונה וכו' נשארים יציבים.

פעילות השמירה על חום הגוף יכולה להיות מושפעת מגיל, מין, דיאטה, מורכבות הגוף ואפילו מצב הרוח, המשתנים מאדם לאדם. מחקרים מראים שאחת הדרכים למנוע "שתן בעקבות קור" היא פעילות גופנית קבועה במזג אוויר קר.

ובטבע: הפעילות הפיזיולוגית המדהימה של צפרדעים להתמודדות בקור קיצוני

נראה כי באלסקה צפרדעים שורדים קור של מינוס 18 מעלות צלזיוס. למעשה, צפרדעים אלה הם בעלי החוליות בעלי כושר העמידה הגבוה ביותר לקיפאון. בטמפרטורות קיפאון אלה, הקרח יוצר קריסטלים באזורים שונים בגוף תחת העור ובכך מוביל למוות של רקמות. הצפרדעים באלסקה יודעים להעלות את רמות הסוכר שלהם באיברים חיוניים ובכך למנוע את קפיאתן.